בריאות נפשית ורגשית
- לאה גלרט
- 4 בפבר׳
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: לפני יומיים

כשהמציאות מלחיצה: איך להתמודד עם מתח נפשי בתקופות של אי-ודאות ולהישאר בריאים
התקופה הנוכחית בישראל מלווה במתח גבוה, חוסר ודאות ותחושות קשות אצל רבים מאיתנו. החדשות מדווחות ללא הפסקה, השיח הציבורי סוער, והלב כואב למול מה שקורה במדינה – בצבא, בממשלה ובחברה כולה. עבור רבים, התחושות הללו אינן נשארות רק ברמה הרגשית – הן משפיעות גם על הגוף, על מצב הרוח ועל הבריאות הכללית.
האם יש דרך להתמודד עם כל זה? איך אפשר לשמור על השפיות והאיזון בתקופה שבה הכול מרגיש כל כך אינטנסיבי? איך אפשר להפסיק להרגיש חסרי אונים ולמצוא דרך בריאה גם להתמודד וגם לפעול?

איך מתח נפשי ממושך משפיע על הבריאות שלנו?
הגוף שלנו מגיב למתח מתמשך כמו אל איום מתמיד. הורמוני הלחץ – קורטיזול ואדרנלין – נמצאים ברמות גבוהות לאורך זמן, מה שעלול להוביל לבעיות בריאותיות:
🔹 עייפות כרונית וחוסר אנרגיה – התחושה שאין כוח לקום בבוקר או לעשות דברים שפעם הסבו הנאה.
🔹 בעיות שינה – קושי להירדם או שינה לא רציפה בגלל מחשבות מטרידות.
🔹 לחץ דם גבוה ובעיות לב – מתח מתמשך עלול להחמיר מצבים רפואיים קיימים.
🔹 היחלשות המערכת החיסונית – מה שגורם לרגישות גבוהה יותר למחלות.
🔹 תחושות של ייאוש ודכדוך – מצב רוח ירוד שמקשה על התפקוד היומיומי.
הבעיה היא שמתח כזה לא נעלם מעצמו – אם לא נתמודד איתו, הוא ימשיך להכביד עלינו. לכן, חשוב למצוא דרכים בריאות לאזן בין רגש למעשיות.

אודות התמונה:
במהלך החיים, במיוחד בגיל השלישי, אנחנו מחפשים מחדש את השקט, את המקום שבו הגוף נרגע והנשמה נושמת. לא תמיד קל למצוא את השלווה הזו – הלחצים, הבריאות, הזיכרונות – כולם משאירים עקבות.
אבל בדיוק כמו בתמונה, אם נעצור לרגע ונביט פנימה, נגלה שהנוף קיים גם בנו.
השאלה היא: האם נאפשר לעצמנו לנשום לתוכו?
איך אפשר להפחית את המתח מבלי להתנתק לחלוטין מהמציאות?
קשה מאוד שלא להיות מושפעים ממה שקורה סביבנו. עם זאת, יש דרכים להפחית את ההשפעה ההרסנית של המתח ולשמור על הבריאות שלנו.
✔ הגבלת חשיפה לחדשות – החדשות רודפות אחרינו בכל מקום, אבל אין צורך לצרוך אותן 24/7. אפשר לבחור שעה מסוימת ביום להתעדכן ואז להתרחק ממסכים כדי למנוע הצפה רגשית.
✔ בחירה מודעת באנשים שמקיפים אותנו – אם סביבתנו מלאה באנשים שמשדרים לחץ ופחד, זה ישפיע גם עלינו. כדאי להקדיש זמן גם לשיחות עם אנשים שמרגיעים אותנו.
✔ מציאת דרך לפרוק את המתח – פעילות גופנית, כתיבה, אמנות או אפילו שיחה עם חבר טוב יכולים לעזור לפרוק רגשות ולא לצבור אותם פנימה.
✔ נשימה ומדיטציה – תרגילים פשוטים של נשימה מודעת יכולים להוריד את רמות הלחץ ולהשיב תחושת שליטה.
✔ התמקדות באיזון אישי – לשאול את עצמנו: מה אני יכול/ה לעשות כדי להרגיש טוב יותר היום? לפעמים זה יהיה טיול בטבע, קריאת ספר או אפילו התנתקות זמנית מרשתות חברתיות.

איך אפשר גם לפעול ולא רק להתנתק?
לא כולנו יכולים לשנות את המציאות הפוליטית, אבל לכל אחד מאיתנו יש יכולת להשפיע במעגלים הקרובים אליו.
🔹 תרומה לקהילה – התנדבות בעזרה לאחרים מחזירה לנו תחושת משמעות ושליטה.
🔹 שיח רגוע ומכבד – במקום להתווכח עד זעם עם אנשים קרובים, לנסות לקיים שיחה פתוחה שמאפשרת לכל צד להביע את עצמו.
🔹 כתיבה ופעולה ברשתות החברתיות – אם מרגישים צורך להשמיע קול, אפשר לעשות זאת בצורה חכמה ומעוררת השראה, ולא מתוך כעס מתפרץ.
🔹 תכנון צעדים מעשיים – האם יש פעולות קטנות שאפשר לעשות כדי להרגיש מעורבים, אבל בלי לשחוק את עצמנו רגשית? אולי לחתום על עצומה, אולי להשתתף במפגש קהילתי?
הנקודה החשובה היא למצוא את הדרך שמתאימה לך – כזו שתאפשר לך לא להיות מנותקת, אבל גם לא להישחק נפשית ופיזית.
לסיכום: לשמור על הבריאות – ולהשפיע בצורה מאוזנת
כשאנחנו מרגישים שהמציאות גדולה עלינו, יש לנו שתי אפשרויות: לשקוע בייאוש או למצוא דרך גם לשמור על עצמנו וגם לפעול בהתאם ליכולת שלנו.
⚖ שמירה על איזון היא המפתח – לא להתנתק לגמרי, אבל גם לא להיסחף לעומק הלחץ.
אישית, הדרך שלי להתמודד עם התקופה הזו היא ללמוד, לחקור, לנתח – ואז להעביר את הידע שלי הלאה. אני מאמינה שכאשר אנחנו מבינים טוב יותר את מה שקורה סביבנו, זה נותן לנו תחושת שליטה ומפחית את תחושת חוסר האונים. בנוסף, היכולת לעזור לאחרים להתמודד עם המתח נותנת לי משמעות ומחזקת גם אותי.
🌱 זכרו: כשאנחנו בריאים נפשית ופיזית, יש לנו יותר כוח להשפיע, לתמוך באחרים ולחיות חיים משמעותיים.
אז בפעם הבאה שהחדשות מציפות אתכם – נסו לעצור ולשאול:
מה אני יכול/ה לעשות עכשיו כדי להרגיש טוב יותר – ועדיין להישאר מעורב/ת?
לשמור טינה או לשחרר? ההשפעה של זיכרון רגשי על הגוף והנפש בגיל המבוגר
כולנו חווינו כאב, עלבון או אכזבה במהלך החיים. אך השאלה היא – כיצד אנו מתמודדים עם זיכרונות אלה? חלק מהאנשים נוטים לשמור טינה ולהיאחז בכעסים ישנים, בעוד אחרים משחררים וממשיכים הלאה. ההבדל בין שתי הגישות הללו אינו רק רגשי, אלא משפיע גם על הבריאות הפיזית, הנפשית והחברתית, במיוחד בגיל המבוגר.
👈 סוג ראשון: אנשים ששומרים טינה ולא יכולים לשכוח – מה המחיר הבריאותי?
ישנם אנשים שמתקשים לשחרר פגיעות מהעבר. הם שומרים טינה לאורך שנים, משחזרים אירועים מכאיבים שוב ושוב ומתקשים לסלוח. עבורם, תחושת הפגיעה חיה וקיימת, גם אם חלפו שנים רבות מאז שהתרחשה.
🧠 ההשלכות הפסיכולוגיות:
🔹 רמות מתח גבוהות – שימור כעסים מגביר חרדה, סטרס ודיכאון.
🔹 נטייה לפרש מצבים חדשים דרך משקפיים שליליים – דבר שעלול להוביל לבדידות.
🔹 קשיים ביצירת קשרים חדשים – חוסר אמון וחשדנות כלפי אחרים.
🔹 חשיבה חוזרת (Rumination) – חזרה אובססיבית על אירועי העבר, מה שמחמיר רגשות שליליים.
💔 ההשלכות הפיזיות:
🔹 רמות קורטיזול גבוהות – ההורמון שמופרש בעת מתח ולחץ, אשר פוגע במערכת החיסונית, מעלה סיכון למחלות לב ולחץ דם גבוה.
🔹 עלייה בסיכון לבעיות במערכת העיכול – מתח כרוני משפיע על תפקוד מערכת העיכול, עלול לגרום לכאבי בטן, כיבים ואף תסמונת המעי הרגיז.
🔹 הגברת דלקתיות בגוף – מחקרים מראים כי כעס ממושך קשור לרמות דלקת גבוהות יותר, שעלולות להוביל למחלות כרוניות.
🔎 איזה סוג של אנשים נוטים לשמור טינה?
✔ אנשים בעלי אישיות נוקשה או פרפקציוניסטים.
✔ אנשים שחוו אכזבות רבות בחייהם ומרגישים קורבנות של נסיבות חיצוניות.
✔ אנשים שנוטים לחשוב שוב ושוב על חוויות עבר ולא מצליחים "לסגור מעגל".
✔ אנשים עם נטייה לחשיבה חוזרת (rumination), שקשה להם להפסיק לחשוב על דברים שליליים.
👉 סוג שני: אנשים שמשחררים וממשיכים הלאה – מהם היתרונות?
מצד שני, ישנם אנשים שמסוגלים לשכוח ולסלוח, גם אם נפגעו בעבר. הם לא נצמדים לטינה וממשיכים הלאה מבלי לתת לכעס לשלוט עליהם.
🧠 ההשלכות הפסיכולוגיות:
🔹 תחושת חופש נפשי ורווחה רגשית – אין משקל של כעס שמעכב אותם.
🔹 פחות לחץ, פחות חרדות ויותר אופטימיות – הם לא עסוקים בעבר אלא בהווה ובעתיד.
🔹 מערכות יחסים בריאות יותר – פחות חשדנות, יותר אמון ופתיחות חברתית.
🔹 יכולת טובה יותר להתמודד עם משברים – אנשים שסולחים מהר יודעים להתמודד טוב יותר עם קונפליקטים עתידיים.
💪 ההשלכות הפיזיות:
🔹 לחץ דם מאוזן יותר ובריאות לב טובה יותר.
🔹 מערכת חיסונית חזקה יותר – פחות מחלות כרוניות.
🔹 שינה טובה יותר – אנשים שלא משחזרים אירועים כואבים ישנים טוב יותר.
🔎 איזה סוג של אנשים נוטים לשכוח ולשחרר?
✔ אנשים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה.
✔ אנשים שמבינים שכולם עושים טעויות, כולל הם עצמם.
✔ אנשים שמתמקדים בהווה ובעתיד במקום להתעכב על העבר.
✔ אנשים שמתרגלים מודעות עצמית ושואלים את עצמם: "האם זה באמת שווה את הבריאות שלי?"

🧘♀️ אז איך אפשר לאמן את המוח לשחרר טינה ולחיות ברוגע?
אם את או אתה מזהים את עצמכם בקבוצת שומרי הטינה, אל דאגה! אפשר ללמוד לשחרר בעזרת תרגול מודע:
✅ לכתוב מכתב סליחה (גם אם לא שולחים אותו) – כתיבה עוזרת להוציא רגשות ולהפחית את עוצמתם.
✅ להתמקד בחיובי – לחשוב על מה שיש ולא על מה שנלקח.
✅ תרגול מדיטציה או נשימות עמוקות – מחזק את היכולת לשחרר מתח רגשי.
✅ לשוחח עם אדם קרוב או מטפל – לעיתים קשה לשחרר לבד, ושיחה עם אדם ניטרלי יכולה לעזור.
✅ לתרגל שינוי נקודת מבט – לשאול את עצמנו: "אם הייתי במקומו, האם גם אני הייתי עלול לטעות?"
✅ לזכור שהסליחה היא לא עבור האחר – אלא עבור עצמך – כשסולחים, אנחנו מעניקים לעצמנו חופש פנימי.
💡 לסיכום: באיזה צד אתם?
יש הבדל עצום בין אלו ששומרים טינה לבין אלו שלומדים לשחרר – לא רק מבחינה נפשית, אלא גם מבחינת הבריאות הפיזית שלהם.
שחרור מהעבר מאפשר בריאות טובה יותר, שלווה נפשית ואיכות חיים גבוהה יותר בגיל המבוגר.
אז בפעם הבאה שאתם נזכרים במשהו כואב מהעבר – נסו לשאול את עצמכם:
האם זה באמת שווה את הבריאות שלי?
Kommentare